סמרי ז"ל ואח' נ' גרופין בע"מ ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תחשיבי נזק הצדדים וצרופותיהם להלן הצעתי, בשלב זה לצדדים:-

התובע יליד 2 מרץ 1045, נהרג בתאונת עבודה ביום 4 פברואר 2010, בהיותו בן 64 ו- 11 חודש.

כאב וסבל

אבדן שכר עבר ועתיד – התובעים טוענים להכנסות של המנוח בשיעור של 7,500 ₪ נטו לחודש. לפי חישוב של בסיס שכר של 300 ₪ ליום עבודה ארוך עד השעה 17:00 ולפי 25 ימי עבודה בחודש. מעיון בתלושי השכר שצורפו לתחשיב הנזק הראשון של התובעים עולה כי שכרו של המנוח עמד על סך של 4,500 ₪ ברוטו. עוד עולה מפירוט כל ימי העבודה לשנת 2009 כי המנוח עבד בממוצע 17 יום בחודש. יודגש כי גם בהתאם לדו"ח המל"ל שכר החודשי של המנוח עמד על שיעור דומה. בנסיבות אלו ובשלב זה, הרי ששכרו החודשי יעמוד על שיעור של 4,500 ₪, נכון להיום בצירוף מדד על שיעור של 4,865 ₪.

עוד, בהתאם לחוברת זכויות סוציאליות של עובדי יהודה שומרון וחבל עזה שצורפה על ידי ב"כ התובעים, פרק שמיני גמלאות, סעיף 2(א) גיל הפרישה בכל הענפים הינו 65 שנה. לטענת ב"כ התובעים, המנוח היה ממשיך לעבוד בעבודתו עד לגיל 70. המדובר בעבודה פיזית ובכל מקרה בשלב זה יערך החישוב לפי גיל פרישה של 67 שנה.

הפסד פנסיה - בהתאם לחוברת זכויות סוציאליות של עובדי יהודה שומרון וחבל עזה שצורפה על ידי ב"כ התובעים, פרק שמיני גמלאות א', סעיף 2(א) גיל הפרישה בכל הענפים הינו 65 שנה. בנסיבות אלו כל טענות ב"כ התובעים לאבדן זכויות, הפרשות פנסיה וכיוצ"ב אינו רלבנטי בשלב זה. התובע נפטר חודש אחד בטרם מלאו לו 65 שנה. עוד בפרק התשיעי גמתאות ב', נקבע כי האלמנה זכאית לשיעור פנסיה בהתאם. עוד ראו בפרק עשירי הדן במענקים וכיוצ"ב. בנסיבות אלו עולה כי צבר את מלוא זכויותיו הפנסיוניות. עולה כי אלמנתו של המנוח פדתה את כל זכויות או לחילופין הם זכאית לגמלת שארים. בהעדר אינדיקציה אחרת איני מתייחסת לרכיב זה במסגרת הצעתי.

לפיכך, בחישוב פיצוי לתלויים בגין אבדן הכנסות, הרי שיש לקחת בחשבון את התקופה מיום מותו של המנוח ועד הגיעו לגיל 67, מרץ 2012. (אתייחס למועד עריכת התחשיב כאילו הינו מרץ 2012).

שווי ידת המנוח יבוצע בחלוקת הכנסות משק הבית בין ידת משק הבית, ידת המנוח וידת האלמנה (בהנחה שהאלמנה לא השתכרה). שווי הידה הינו 1,621 ₪. לכן מאז מותו של המנוח ועד היום (מרץ 2012) יש לפצות התלויים בסך של 40,542 ₪.

כפי צויין לעיל, בהעדר אינדיקציה לפסניה שנפדתה, איני יכולה לערוך חישוב לאבדן כספי תלויים עד לתום תוחלת חייו של המנוח. לכן איני מקזזת גם הרכיבים שנטענו על ידי הנתבעים וצדדים שלישיים במסגרת התחשיב.

לכספי העזבון, אשר אינם חופפים:-

שווי ידת המנוח תחושב לפי, ידת המנוח, האלמנה, משק הבית והחסכון ולפי הכנסה כמפורט לעיל, עד למרץ 2012. שווי ידתו של המנוח, 1,214 ₪. היתרה הינה לפיכך, 3,651 ₪ לחודש. ועד למרץ 2012 סך של 91,275 ₪.

בהתאם לאמור לעיל איני מתייחסת לתקופת הפנסיה.

אבדן שירותי אב ובעל – המנוח היה בן 65 קרוב למותו. בהתאם לנטען הרי שלא ניתן להתעלם מסביבת מגוריו של התובע על כל המשתמע ממנה לגבי העזרה לה זכתה אלמנתו בעבודות הבית. עוד, כל ילדיו בגירים. בנסיבות אלו מוצע על ידי פיצוי בגין רכיב זה בשיעור של 70,000 ₪.

כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים – המנוח נהרג ונפטר במקום. בנסיבות אלו מוצע על ידי פיצוי בגין רכיב זה בשיעור של 250,000 ₪.

הוצאות קבורה ומצבה – הגם שבהיות התאונה תאונת עבודה הרי שהמל"ל מפצה בגין הוצאות אלו, מוצע בנוסף פיצוי בשיעור של 20,000 ₪.

לשאלת החבות:-

בשלב זה עולה כי התובע לא עשה שימוש בקסדת מגן שנימסרה לו וכן לא פעל בהתאם לנהוג ולנוהל בעת פירוק הקיר. עוד, עולה בשלב זה כי הנתבעת-1, מעבידה של המנוח והקבלן המפקח באתר, שכרה את שירותי צד ג' 3 לצורך עבודות השלד. בהתאם לנטען בוצעה העבודה בחומרים בלתי טובים וראויים, בשל כך קרס הקיר גם כן. צד ג' 1 הינה יזם הפרויקט.

בשלב זה מוצע על ידי כי יוטל על התובע אשם תורם בשיעור של 15%, חלקה של נתבעת-1 יעמוד על 45% וצד ג' 3 יעמוד על 35%, על צד ג' 1 יזם הפרויקט יוטל אשם בשיעור של 15%.

יודגש כי איני מתייחסת בשלב זה לטענות החוזיות בין הצדדים, שעה שכאמור לא הוצגו החוזים בשלב זה.